ושוב אנחנו ברומא, מפה נצא להמשך סיבוב דרום אמריקה. המטרה- ללמוד את ברזיל בשלושה חודשים ולחזור לבחירות. בחודשיים שהיינו בארץ הצלחנו להביא לגמר כמעט מושלם 2 פרוייקטים- האחד הוא שתילת 60 עצי פרי שבעוד שנתיים יאפשרו לגדי להתמסר להכנת ריבות, (גדי ירקח ריבות???) והשני הוא בניית חדרי שרותים והכנה לבניית החנות החדשה. העצים ניטעו כמו שרצינו ויש מקום לעוד עשרות רבים, אבל זה לפעם הבאה. השרותים יצאו יפים כמו שדמיינו, אבל צריך להשלים בכל מיני קישוטים ואווירה וגם זה יחכה לנו- כרגע הם מוכנים לשימוש וזה די והותר! נהנינו מהעשייה אבל אנחנו עייפים. זה רק הגיל או גם הרעל באוויר? לא חשוב- העיקר ששוב אנחנו בדרכים! רומא ליום אחד עד הטיסה לאורוגוואי, נפגשים עם אמיר ואסנת מלצר- לפני כמה ימים נולד להם נכד פג והם פה לתת יד לבן לפני שיצאו לטייל. אמיר עושה לנו סיבוב במלון שלו ובשוק המקומי הנהדר. נפרדים למנוחת צהרים ונפגשים שוב לארוחת ערב, אנחנו פורשים מוקדם כי הטיסה שלנו יוצאת בשבע בבוקר- מחכה לנו יום ארוך ומייגע, אבל מחר בערב כבר נהיה במונטוידאו! הרגשה טובה לנחות פה. מזכיר לנו כמה נחמדים ומסודרים המקומיים. אנחנו נשארים פה יומיים כדי שהגוף יתאפס על עצמו, שבת בבוקר אצל קווין- אוספים את האופנועים ויאללה- לדרך. חורף בדרום אמריקה. קריר, אבל במידה. מעונן- האוקינוס יפה יותר. מדי פעם זרזיף גשם- יותר כמו ערפל רטוב מאשר גשם. אנחנו מתקדמים צפונה על כביש צמוד לחוף, לא כמו בפעם שעברה- נכנסים לעיירות קטנות חמודות. ככל שמתרחקים ממונטוידאו יש פחות אנשים. מצאנו בקתה קטנה ב arenas de Juan Ignacio- שומעים ורואים את הגלים, הבחור דואג לנו לקפה, 4 ק"מ מכאן יש סופרמרקט, מאפיה, ומסעדונת- הכל מאד מתוקתק ויפה. חוץ מזה- הכפר נראה נטוש. בקיץ מפוצץ תיירים- אפשר להבין מכמות בתי המלון היפים וחדרי הארוח. בחורף הכל שומם. נראה לנו מקום אידאלי לבא לחודשים למי שעובד מהבית.

יומיים של שקט ואנחנו יוצאים צפונה. המטרה- לעבור היום לברזיל. שעה וחצי נסיעה ואנחנו עוברים ליד punta de Diablo. שווה לעבור לראות איך המקום נראה בחורף? נטוש זו כמעט המילה המתאימה- בכל זאת גרים פה אנשים. אבל האזור הצמוד לים שומם- עשרות מסעדות וחנויות סגורות, כמעט אין תנועה ברחובות. מצאנו מסעדה פתוחה וזה טוב כי כבר מרגישים רעב של צהריים… עכשו אפילו בולט יותר כמה שהמקום עשוי טלאי על טלאי, אבל הקסם נשאר. טוב להיות פה. עוד חצי שעה ואנחנו ב chui- מעבר הגבול קצת מבלבל כי בעצם הכל פתוח, אבל צריך לעשות יציאה מאורוגואי וכניסה לברזיל כדי לא להתקל בבעיות אחר כך- שעה וגם התהליך הזה מאחורינו. גשם שהתחיל לפני הגבול מלווה אותנו לעיר הקרובה, מחשיך מוקדם ומתאים להשאר לישון כאן. בתחנת הדלק ומאוחר יותר גם במסעדה אנחנו מבינים שלא ממש נסתדר עם השפה- מה שבטוח זה שהברזילאים מתעלמים מחוסר ההבנה שלנו- כמו לטייל בצרפת- תסתדרו וזהו. יהיה בסדר. העיקר שאנחנו בדרכים- כיף לרכב ולתת לרוח לקחת כל טיפת רעל שעוד נשארה, אנחנו כאן כדי להנות!