סאו פאולו בהחלט לא עיר לתיירים, אבל בכל זאת אנחנו מוצאים מה לעשות. הבוקר הראשון שלנו מוקדש לסיור במרכז- יש איתנו כ 15 תיירים דרום אמריקאים והמדריך שמדבר ספרדית לא הכי שוטפת. טפטוף קל כל הזמן- אופייני לעיר, אבל לא מפריע. הבעיה היא האתרים.. פשוט לא הכי מעניין. בולטת בהסברים הנטיה שקיימת פה להרוס ולבנות מחדש. רוצים כיכר גדולה מול הקתדרלה? מורידים בנין רב קומות שמפריע. רוצים כביש חדש מעל הנהר? מורידים כמה בתים וכבישים, בונים מחדש אזור שלם, הנהר יעבור בתעלות למטה. וכן הלאה..

בסוף הסיור מתחיל מבול, ואנחנו מתחבאים מתחת לגשר בתקווה שיגמר, ובהמשך מוצאים מסתור במסעדה חביבה. כשהגשם נחלש יוצאים להליכה לכיוון השוק המרכזי. בנין ענק ויפה, חנויות פתוחות צבעוניות, הבשר כמובן בחוץ, כך גם הדגים. קהל טוב ואוירה נחמדה.

שוב גשם ביציאה- בורחים למלון- כל תזוזה כרוכה בנסיעה של חצי שעה ומעלה- לא רק שהעיר ענקית, היא גם עמוסה בתנועה. בערב יורדים רק לאכול בפינה- תמיד טעים וזול במסעדות המקומיות הקטנות. את היום הבא אנחנו מקדישים לשיטוט מגוון- מתחילים בחנות ומפעל לרהיטים מעץ ממוחזר- מסתבר שמשתמשים פה בבתים ישנים שהיו עשויים מעץ צבוע. את הלוחות החיצוניים מנקים ועושים מהם שולחנות, ארונות וספסלים מעניינים. משתמשים גם בקורות הגג- ממש מחזור, לא בכאילו.

מפה נוסעים לרחוב האופנועים- חייבים מעילי גשם כי גם אם אנחנו בעונה היבשה יחסית, יהיו ארועי גשם לא מעטים. נסיעה נוספת- למוזיאון מומלץ- MASP. שני בנינים, תערוכות מעניינות, ביניהן 3 תערוכות שונות על מחאה- מארגנטינה, צ'ילה ומקסיקו. אחת על חומר ואנרגיה, אחת של תמונות סרוגות. ויש עוד.. שווה מאד.

קצת שיטוט בשכונה שלא כל כך מעניינת, והנה מגיעים לשעת ארוחת ערב. שוב מסעדה מקומית לא גדולה- צפוף מאד כי תכף מתחיל משחק- ברזיל- סקוטלנד, ומסכי הטלוויזיה נדלקים. אין כמו לשבת בתוך קהל ברזילאי כשיש גול לברזיל! במחצית אנחנו פורשים, הבנו את הקטע..

יום אחרון בעיר, זמן טוב לעשות כביסה ולחקור את השכונה שלנו, שהיא ממש נחמדה. החלטתי שבגלל שהבניה כל כך פשוטה בנראות שלה, משתמשים הרבה בציורי קיר. זה באמת מרשים ביותר!

לפני היציאה סוף סוף מדביקים על הארגזים את המדבקות שליאת הכינה לנו בכשרון רב כמו תמיד, ואפשר לצאת לדרך. שעה לא קלה לצאת מהעיר דרך שכונות צפופות של בתים קטנים ויערות של בנייני מגורים גבוהים, והנה אנחנו שוב טובלים בירוק מכל כיוון.

הגשם נשאר מאחורינו, ואפילו מתחיל להתחמם קצת- בעצירה השניה כבר מורידים שכבה ונשארים רק עם חולצה מתחת למעיל הרכיבה. העצירה שלנו היום בעיר שעל המפה נראית לא גדולה, אבל למעלה מ 400 בתי מלון הם סימן למשהו גדול. aparecida היא עיר של צליינים. נמצאת פה הקתדרלה השניה בגודלה בעולם, 12 מליון מבקרים בשנה, עם סיפור נס לא חכם במיוחד. למרגלותיה- שוק עצום שמלבד הדברים הרגילים של שוק מציע גם מזכרות צלייניות מכל הסוגים. דרך האמונה שמובילה אל העיר מנקזת גם המוני טיילים, כמו קמינו דה סנטיאגו המפורסם- ברגל, באופניים ובאופנועים. תעשיה. המקום מרשים מאד, אם כי לא התחברנו כל כך למיסה…

בוקר בהיר ויפה, אנחנו יורדים לכיוון הים- paraty. איזו רכיבה נהדרת! הנוף, הפיתולים בכביש- כל הדרך בירידה- מתי עלינו כל כך? הכביש ברובו מרוצף- למי היתה הסבלנות לעשות את זה? חלק מהדרך שהיא ממש בתוך ג'ונגל יש ערפל, המון שלטים שמזהירים מחיות ( קופים, קפיברות, נחשים, צפרדעים…) והנה הגענו. פרצ'י יושבת על הים, סביב מפרץ גדול מלא יכטות שרובן צבעוניות ומצועצעות. החלק התיירותי מקסים, חנויות קטנות מעוצבות, מאד נקי ומטופח- רק הדרכים מרוצפות באבנים גדולות וכל ההולכים מדדים עליהן. מזל שעם האופנועים יש רק 100 מטרים בנסיעה עד הפוסדה המקסימה שלנו! הגענו לכאן בגלל פסטיבל מקומי אבל מסתבר שהוא מתקיים בכפר קטן 30 ק"מ מפה. בסופשבוע הזה יש כאן פסטיבל יוגה. פחות מתחברים, אבל נהנים מהמקום.

כמובן שאנחנו משוטטים גם לצד האחורי של העיר- המקומות שבהם גרים כל אלו שמתפעלים את כל העסק הזה- עיר קטנה, לא צבעונית וקורצת כמו החלק התיירותי, אבל בהחלט מקום חביב וידידותי. ברזיל בינתיים נחמדה!